בס"ד
במשך שלושת השנים האחרונות, נמשכות התקפות טילים של החמס נגד דרומה של מדינת ישראל, וממשלת ישראל לא עושה דבר כדי לעצור התקפות אלו, או להשתלט על המצב. למה החמס תוקף את ישראל? כי יש לו את היכולת, ומכיוון שאין אף אחד המנסה באמת לעצור אותו.
מצב זה החל בערך לפני שלוש שנים בקיץ שנת 2005. עד אז הייתה התיישבות יהודית בתוך רצועת עזה. התיישבות יהודית זו, אילצה את צה"ל להשאיר כוחות בתוך הרצועה, אשר מנעו את רוב ניסיונות ירי הטילים של החמס לעבר שטח ישראל. הטילים המעטים שהחמס בכל זאת הצליח לירות, היו מכוונים בעיקר לעבר אותם היישובים היהודים בתוך הרצועה. בדרך זו שימשו הישובים הללו כמגן חי נגד התקפות הטילים של החמס לעבר דרום ישראל.
אבל בשנת 2005 חל שינוי משמעותי במצב. ממשלת ישראל ברשותו של אריאל שרון, החליטה לפנות את כל הישובים היהודים מתוך רצועת עזה בכוח, ולסגור את הגבול המחבר בין עזה לישראל. כך נוצר מצב שבסוף אוגוסט 2005 לא היו עוד ישובים יהודים בתוך רצועת עזה, וגם לא נוכחות של צה"ל. דבר זה אפשר לחמס לפעול בצורה חופשית ברצועה, ולפתוח במתקפת טילים נגד דרומה של מדינת ישראל, ובעיקר לעבר הערים שדרות ואשקלון, דבר שהפך את חיי התושבים שם לגיהינום בלתי אפשרי, עקב ההתקפות החוזרות ונשנות עליהם, אשר ניתן רק להשוות אותם לבליץ הגרמני נגד אנגליה במלחמת העולם השנייה.
ממשלת שרון הבטיחה שמהלכיה יביאו שלום לאזור, ואם החמס יעז לתקוף את ישראל, צה"ל יגיב מיד, בכל כוחו ויעצור את המתקפה. אבל בפועל זה היה מס שפתיים בלבד, הסיבה האמיתית לפינוי המתיישבים הייתה פוליטית בלבד, וזמן קצר לאחר מכן שרון נפל למשכב והוחלף על ידי אהוד אולמרט, ראש ממשלה חלש בראש ממשלה חלשה, אשר מפחדת לעשות כל צעד בלי לקבל אישור של הממשל האמריקני.
נסיגת צה"ל מרצועת עזה, ובעיקר מהגבול בין עזה למצרים, אפשר לחמס להכניס כמויות עצומות של נשק, תחמושת וחומרי נפץ לרצועה. כולם מגיעים למעשה מאיראן או במימון איראני, דרך מצרים, ללא התערבותו של הממשל המצרי. אמל"ח אלו משמשים יחד עם אספקה נוספת שמעבירה ממשלת ישראל לרצועת עזה לצרכים הומניטאריים, כגון חשמל דלק וכד', ליצור טילים אשר לאחר מכן משמשים לירי לעבר הישובים היהודים בדרום המדינה, וגורמים נזק לרכוש וחיי אדם.
אנשי החמס משתמשים בשיטה פשוטה כדי למנוע מצה"ל לתקוף אותם במלא עוזו. הם מתחבאים מאחורי החצאיות של נשים וילדים, בתוך רצועת עזה. בסיסיהם וסדנאותיהם, ממוקמים בלב האוכלוסייה האזרחית, אשר משמשת עבורם כמגן אנושי חי. ממשלת ישראל מפחדת לפעול, כי היא יודעת כי כל התקפה כוללת נגד החמס, תסתיים בשפיכות דמים רבה בין אלו הקרואים "אזרחים פלסטינאים תמימים", אשר מגינים עליהם בגופם. הם מפחדים יותר מבית המשפט הבין-לאומי בהאג, מאשר לחייהם של אזרחי מדינת ישראל.
הם מנסים שוב ושוב להגיע להסכם הפסקת אש עם ההנהגה הפלסטינאית, רק כדי לגלות מאוחר יותר, כי הפסקת אש זמנית רק משמשת את החמס כדי להתחמש בעוד כלי נשק וטילים, משוכללים יותר ובעלי טווח פעולה רחב יותר. אם מצב זה ימשך זה רק עניין של זמן עד שהטילים של החמס יגיעו גם לתל-אביב ולכל מרכז הארץ.
הפיתרון היחיד הוא שממשלת ישראל חייבת להפסיק להתייחס לפלסטינאים המגינים בגופם על החמס כ"אזרחים תמימים". האנשים הללו משתפים פעולה עם החמס וחייבים להתייחס אליהם כאל אויבים, בדומה ליחס של שאר מדינות אירופה כלפי האוכלוסייה הגרמנית (וגם היפנית) במלחמת העולם השנייה. כוחות בנות הברית הפגיזו את כל גרמניה ללא התחשבות באוכלוסיה האזרחית, כי הם נחשבו לאוכלוסיה עוינת ולחלק מהאויב. בצורה דומה על ממשלת ישראל להתנהג היום כדי להגן על תושביה. רק הפגזה כוללת של רצועת עזה, ולאחר מכן כיבושה מחדש (כולל החזרת הישובים היהודים), תעצור את המתקפה של החמס נגד ישראל. כל דרך אחרת , כולל ניסיון נוסף להגיע להפסקת אש, רק תגרום ליותר שפיכות דמים בקרב אזרחי מדינית ישראל. ממשלת ישראל חייבת לעשות את מה שנכון עבור תושביה ולא עבור אויביה. לתושבי מדינית ישראל מגיע הזכות לחיות בשקט ובביטחון בבתיהם.
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד
